אתר וורדפרס חדש

סמינריון בפילוסופיה, מאגר עבודות אקדמיות בפילוסופיה

סטודנטים לפילוסופיה ימצאו במאגר המוביל בישראל מבחר רחב ביותר של עבודות אקדמיות איכותיות בפילוסופיה ועבודות סמינריון בפילוסופיה

לרשימת העבודות המלאה ורכישת עבודה אקדמית בפילוסופיה

לקבלת הצעת מחיר לעבודה אקדמית בתפירה אישית

להלן דוגמאות:

סמינריון בפילוסופיה – על הקלות הבלתי נסבלת של הקיום מאת מילן קונדרה

סמינריון בפילוסופיה אשר קיבל את הציון 92. הספר של מילן קונדרה, "קלות הבלתי נסבלת של הקיום" הינו רומן עשיר בארגומנטים פילוסופיים, מאמרים מוסגרים מבריקים, תיאוריות פסיכולוגיות פואטיות וכיו"ב. בין השאר אפשר למצוא בו הגיגים בנושא מוזיקה, משמעות האידיאליה, חמלה, דימיון, יחסי אנוש, פוליטיקה וחברה, בעיות סמנטיקה, הספרות ותפקודה, מלחמה ודיכוי, יחס האדם לטבע ולחי וכו…

בסמינריון זה ישנו מיקוד בשלושה נושאים מרכזיים ברומן: רעיון השיבה הניצחית של ניטשה, הקיטש ומשמעותו עבור קונדרה ותיאוריות לגבי הגוף והנפש.

עבור קונדרה הרומאן מקדים לעיתים את הפילוסופיה, יש ביצירתו השפעות מסוימות של ניטשה, אבל יש גם דברים שהוא אינו מקבל, כמו כן יש מפתח קונדרה רעיונות ניטשיאניים ולוקח אותם לכיוונים אחרים, יש יחסי גומלין בין קונדרה לניטשה, אבל אין יישום של הפילוסופיה במלואה.

קיים טשטוש של הגבולות המסורתיים והקשיחים מדי בין "סופרים" ל"פילוסופים", זאת הייתה אחת הסיבות שבגללה בחרתי לעסוק ברומאן זה, כי בעיני קונדרה הוא סופר פילוסוף, וניטשה הוא פילוסוף ספרותי (עד כמה שהגדרות אלו לא מנציחות את הגבולות). שימוש בפילוסופיה בתוך הספרות הוא נפוץ, סופרים שהשכלתם רחבה מושפעים, משתמשים ואף יוצרים עקרונות פילוסופיים…

סמינריון בפילוסופיה -  אריסטופנס, סוקרטס במשתה לאפלטון המהלך הספקני של דיקרט

סמינריון בפילוסופיה שקיבל את הציון 91 ועוסק בתפיסת האהבה שמציג אריסטופנס המתוארת בראשיתה ע"י מיתוס היסטורי של דרך היווצרות האדם, ורק אח"כ כיצד מתבטא הארוס בחיי האדם. אריסטופנס מתאר (ספרותית ופחות פילוסופית) שבתחילה היו 3 יצורים כפולים (מעגלים) בעלי ראש כפול, עיניים וגפיים כפולים, וביניהם – דו-גבריים (מוצאם מהשמש והם הנעלים), דו-נשיים (מוצאן מהאדמה) ואנדרוגינוס (גבר-אישה) – מוצאם מהירח (והם הנחותים ביותר). עקב חטא ההיבריס הם נענשו וחולקו/פוצלו לשניים. לפי אריסטופנס, כל חלק משתוקק לחצי שאבד לו על מנת לחוש שלמות ואת זאת הוא עושה בעזרת האהבה, האל ארוס, שמנתב את דרכו של כל אחד לחלקו האבוד. כלומר, במהותנו אנו יצורים אנושיים חסרים (חצויים) שמשתוקקים לאדם אחד שישלים אותנו, אדם שדומה לנו בדרך כלל. לעומתו, סוקרטס יותר פילוסופי בתיאורו (ובגישתו) ומתייחס אל הארוס כהשתוקקות אל אידית היפה הנובעת ממבנה החסר של ה'אני' במהותו וחוסר היכולת שלנו להתמודד עם החסר. בתיאור הארוס, התשוקה, מתחיל סוקרטס בכך שארוס זו תשוקה אל היפה  והטוב ותשוקה היא למשהו שחסר לנו או שיש לנו ואנו רוצים שיהיה שלנו לנצח (בעתיד), היינו כי יש בדר"כ מושא לתשוקתנו – תשוקה למשהו/מישהו. לאחר שמראה לאגתון כי אם ארוס משתוקק אל הטוב והיפה, משמע אינו טוב או יפה הוא פונה לתיאור "תהליך החניכה"  עבר אצל דיוטימה, על מנת להבין מהו ארוס ומה תפקידו. מכאן שארוס הינו דיימון שנמצא בין היפה  למכוער, בין החכמה לבורות, הוא ספקטרום  הביניים, ולפיכך, יודע שהוא חסר (הוא לא לגמרי בור) ומשתוקק למה שחסר לו….

סמינריון בפילוסופיה - משפט סוקרטס ועיקרון חופש הביטוי

סמינריון בפילוסופיה אשר עוסק בסוקרטס אשר בשנת 399 לפנה"ס, נתבע לדין באשמת כפירה באלים והשחתת בני הנעורים. הוא יצא חייב בדינו מבית משפט עממי של 501 מושבעים, נידון למוות והוצא להורג. איך הגיע "הטוב מכל בני זמנו… ובכלל, חכם וצדיק מכל אדם" [אפלטון, פאידון, 118] למצב בו היה עליו להגן על חייו בפני אזרחי אתונה, בקירבם ולמענם פעל ?

עבודת סמינריון זו מתמקדת בהיבט אחד של משפט סוקרטס ושל סוגית "הדמוקרטיה המתגוננת" המתעוררת בו, ההבט של חרות המחשבה והביטוי, אשר מקורותיה הראשוניים נמצאו באתונה העתיקה, עירו של סוקרטס, וככל שנשתאה להביט בקרקע הפורייה אשר במשך פחות ממאה שנה, הניבה את הדמוקרטיה, המחקר המדעי, הגיאומטריה, הטרגדיה והחשיבה הפילוסופית כך נעמוד נבוכים, מול המעמד של מי שאנו רואים כגדול הפילוסופים של זמנו, ניצב בפני שופטיו בני עמו. האם זהו כתם שחור לאתונה ולחופש שייצגה, או שמא יש בידי מאשימיו, להצדיק החלטתם…

בידינו מספר מקורות מהם ניתן ללמוד על משפט זה. העיקרי בהם הוא ה"אפולוגיה" לאפלטון, אשר נהוג לראות בה מקור נאמן, אף שקשה לדעת בברור אם חלקים ממנה  אינם השלכה אפלטונית צל הנושא הסוקרטי. מקור חשוב נוסף הינו ה"מדינה" לאפלטון שבה מנסה המחבר להשיב על השאלה : מהו צדק, ואשר יש הרואים בה את כתב ההגנה האמיתי (המהותי) של סוקרטס.

כל התייחסות בעלת אופי משפטי מודרני, להעמדה לדין ולהרשעה, תחייב התחשבות בסיבות ובנסיבות ההסטוריות שהשפיעו על האתונאים. השאלה הרלבנטית לעניין חופש הביטוי הינה, באיזו מידה יש רקע פוליטי למשפט. התשובה תצביע בפנינו על הערך שיש בספור המשפט לדמוקרטיה המודרנית, שהרי גם בימינו דילמות בנושא חרויות הפרט ואיזונן אל מול ערכים מוגנים כבטחון המדינה ושלום הציבור, אינן עניין נדיר כלל ועיקר.

 

לרשימת העבודות המלאה ורכישת עבודה אקדמית בפילוסופיה

לקבלת הצעת מחיר לעבודה אקדמית בתפירה אישית