אתר וורדפרס חדש

סמינריון במדעי המדינה, מאגר עבודות אקדמיות במדעי המדינה

סטודנטים למדעי המדינה ימצאו במאגר המוביל בישראל מבחר רחב ביותר של עבודות אקדמיות איכותיות במדעי המדינה כולל עבודות סמינריון במדעי המדינה

לרשימת העבודות המלאה ורכישת עבודה אקדמית במדעי המדינה

לקבלת הצעת מחיר לעבודה אקדמית בתפירה אישית

להלן דוגמאות:

סמינריון במדעי המדינה על החלטת ממשלת ישראל לגבי השילומים מגרמניה

עבודת הסמינריון במדעי המדינה על החלטת ממשלת ישראל לגבי השילומים בגרמניה עוסקת בשיח האקדמי על כך שבזמן קבלת השילומים, היו שתי מדינות עוינות אשר היו מוכנות לשבת סביב שולחן המשא ומתן כאשר לכל אחת היו את השיקולים והאינטרסים שלה. גרמניה החדשה (המערבית)- בראשותו של קונרד אדנאואר הייתה מעוניינת להיחלץ מעברה ולהשתלב במערב, והיא הייתה תלויה בארצות־הברית בכל הקשור להגנה עליה ולעתידה הכלכלי, עקב הסנקציות שהוטלו עליה, שכן רק כך יכלה להפוך לאלטרנטיבה צולחת לנאציזם. כמו כן, היה לגרמניה אינטרס פוליטי ומוסרי לסייע למדינת היהודים, שקלטה בעת ההיא ניצולי שואה ועולים מכל עבר והייתה שרויה בשפל כלכלי וחברתי חמור. לישראל היו אינטרסים כלכליים חד משמעיים. המדינה הייתה אז בשפל כלכלי.

השילוב זה בין אינטרס בעל אופי מוסרי ליתרונות כלכליים ופוליטיים לא היה מובן אז לרבים מן הישראלים, שראו בשילומים מכירת דם יהודי לנאצים. ההחלטה על קבלת שילומים מגרמניה המערבית הייתה ההחלטה החשובה והגורלית מבין ההחלטות שקיבלה ישראל ביחס לקשרים עם גרמניה. תהליך קבלת השילומים אילץ את משתתפיו לערוך חשבון נפש ומצפון ולהעמיד זה מול זה, בעימות שלא ייתכן חריף ממנו, רגש ושכל, היגיון ולב, מוסר ואינטרס. ההחלטה העקרונית על השילומים זו התקבלה ע"י ממשלת ישראל ב- 3 בינואר 1951 ובמרכזה עמדה הבקשה לקבלת פיצויים מגרמניה עבור הרכוש היהודי שנגזל ע"י גרמניה הנאצית. מגעים ראשונים בנושא אמנם החלו כבר כ- 4 חודשים לאחר סיום המלחמה, בשנת 1945, אך  רק מספר שנים לאחר מכן הוכשרה הקרקע לקיום משא ומתן בין מדינת ישראל לגרמניה המערבית.

סמינריון במדעי המדינה –  טרור הבינלאומי האיסלאמי, אופן ניהולו והשלכותיו על הביטחון

סמינרין במדעי המדינה העוסק בטרור האיסלאמי הבינלאומי. עד מאורעות ה-11 בספטמבר  הטרור האסלמי, וההתנהלות מולו היו נחלתה הכמעט הבלעדית של מדינת ישראל, אשר הייתה צריכה להתמודד עם מכוניות תופת, פיגועי ירי ומחבלים מתאבדים אשר פוצצו עצמם במקומות התקהלות גדולים וקווי אוטובוסים. כמובן שהייתה קיימת מודעות בינלאומית כלשהי לטרור האיסלמי אולם בספטמבר של שנת 2001, מחבלים מתאבדים חטפו מטוסים בזמן שהותם באוויר וכיוונו אותם אל הפנטגון, ואל 2 המגדלים של מרכז הסחר העולמי, לאחר מכן היו פיגועים המסונכרנים בתחנות הרכבת של מדריד, פיגועים באוטובוס ובתחנות הרכבת של לונדון

עבודה זו, עד כמה שאפשר, תנסה לסקור את הטרור האסלמי, הדרך בה הוא מתנהל ומשיג את הכסף שלו. עבודה זו תעסוק בטרור בשני מישורים- הטרור במישור הקלאסי, כפי שאנו רגילים לראות אותו, ובמישור הקיברנטי- בו נסקור את הצורה בה הטרור האסלאמי התאים את עצמו לעידן המודרני, ואיך הוא מנצל את רשת האינטרנט

סמינריון במדעי המדינה – השפעת האמון על בריתות איסטרטגיות

עבודת סמינריון במדעי המדינה אשר הניבה ציון של 94 – על השפעת האמון בבריתות אסטרטגיות. בעקבות שינויי דרכי עבודה רבות המתחוללים בעולם העסקים, מנכ"לים רבים מוצאים את עצמם בפני מערך של אתגרים ובעיות מורכבות. בעיות אלו הכוללות עמידה בטמפו ההתקדמות הטכנולוגית וקרב עם תחרות גלובלית. צורות ארגונים שונות הן אחד הכלים להתמודדות עם אתגרים ובעיות אלו.

לארגונים שמרניים ישנם גבולות יציבים יחסית, בעוד שארגונים מודולאריים יש ביכולתם לעצב עצמם מחדש במהירות כאשר יש צורך בכך. צורות מדולריות של ארגון נותנות גמישות, למרות שבנוסף יוצרות סיכון של תלות באחרים.

(1989) Borys & Jemison , סוקרים היבטים תיאורטיים של צירוף ארגוני, ומדברים על הסדרים היברידיים (כלאיים) כבריתות אסטרטגיות. הם נותנים הגדרה לארגונים היברידיים כהסדרים ארגוניים אשר משתמשים במשאבים או מבנים ניהוליים מיותר מארגון קיים אחד. מטרתם העיקרית של ארגונים אלו הינה להימנע מהחסרונות של ארגונים קונבנציונליים, אשר סובלים מאי יעילות תפקודית, מחסור במשאבים, חוסר במתקנים וסיכונים רבים. ארגונים היברידיים נותנים מגוון גדול של תשובות לבעיות הללו, כי הם נשענים על יכולתם של ארגונים רבים בלתי תלויים.

 

לרשימת העבודות המלאה ורכישת עבודה אקדמית במדעי המדינה

לקבלת הצעת מחיר לעבודה אקדמית בתפירה אישית
Theologische zugänge in ghostwriting reformierter perspektive.