אתר וורדפרס חדש

סמינריון ביהדות, עבודות אקדמיות ביהדות

מאגר עבודות אקדמיות ביהדות ומורשת ישראל, עבודות סמינריון ביהדות. סמלים יהודיים, בית המקדש, ארכיאולוגיה, חומש, תנ"ך, הרמב"ם, הרמב"ן, הרב קוק, המנורה, ארון הקודש, יציאת מצרים, חינוך יהודי ועוד ועוד

למאגר המלא והנרחב ולרכישת עבודות אקדמיות ביהדות ומורשת ישראל 

לקבלת הצעת מחיר לעבודה אקדמית בתפירה אישית

 

להלן דוגמאות:

סמינריון ביהדות – פולסא דנורא

סמינריון ביהדות על קבלה ומיסטיקה יהודית על פולסא דנורא. מאז ימי קדם ועד ימינו אנו, הביטוי "פולסא דנורא" מהלך אימים על כל השומעים וסביב הביטוי ישנם סיפורי אימה על מוות ועינויים משונים, שמקורם בעולם המאגיה והכישוף.  פירוש המילים "פולסא דנורא" הינו מקלות אור או שוט האש, או מכת האש. בתרגום חופשי מארמית על פולסא דנורא: שם שורה יראת ה' וזהו הסוד שיש לפחוד ממנו, בזו היראה שורה שוט האש להלקות את הרשעים ועל כן יש לירא. האמונה גורסת כי הקללה פועלת באמצעות השבעת מלאכי חבלה…

סמינריון ביהדות – משבר הדת בראייתו של הרב קוק

סמינריון ביהדות העוסק ברב אברהם יצחק הכהן קוק, על פועלו וחייו. העבודה מגדירה את המונחים משבר ואמונה בנפרד ולאחר מכן מקשרת בין השניים בהיבטים של הפרט, החברה הישראלית ולבסוף מנקודת מבטו של הרבה קוק והציונות הדתית…

סמינריון ביהדות – עבודה בשבת

סמינריון ביהדות על עבודה בשבת. על פי סעיף 7 לחוק, על המנוחה השבועית להימשך לפחות 36 שעות רצופות. ליהודי תכלול המנוחה השבועית את השבת, ומי שאינו יהודי רשאי לבחור את אחד הימים; שבת, יום ראשון או יום שישי לפי מה שמקובל עליו כיום מנוחה. העברת מרכזי מסחר גדולים אל מחוץ לערים הביאה לפתיחתם של מרכזי מסחר אלה גם בשבת. רק מעטים מבעלי החנויות מקפידים שבשבת יופעלו החנויות על ידי עובדים שאינם יהודים. המומחים ישבו על המדוחה. בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הוועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל…

סמינריון ביהדות – קברי קדושים

סמינריון ביהדות ומורשת ישראל על אתרים קדושים בישראל. מאז ומתמיד היוותה ארץ ישראל, מוקד משיכה התיישבותי לבני כל הדתות. עבור היהודים המאמינים, הקרבה לירושלים היא כנראה הפן המשמעותי ביותר בעלייה לישראל ובהתיישבות בה, אך רבים נוהרים לעבר משהו אחר, החשוב עבורם בהרבה- הקרבה לקברי צדיקים, הם קברי הקדושים. קברים אלו מכילים את שרידיהם של יהודים, רבנים בעיקר, המהווים דמויות מופת בפולקלור היהודי. רבים פוקדים קברים אלו מתוך אמונה כי הקבר, דרך השרידים הנמצאים בו, הוא הוא המתווך בינם לבין השם, בינם לבין התגשמות משאלותיהם. אתרים אלו מהווים מקומות עלייה לרגל, הילולות רבות וכן- בקשת משאלות רבות בהתאם לכוחו וקדושתו של הצדיק הקבור. עדויות למנהג זה ניתן למצוא הן בכתובים והן בתוספות רבות, אם כי לאורך השנים נכחה גם התנגדות רבה למנהג. העלייה לקברי הצדיקים כפי שאנו מכירים אותה כיום החלה בשנות ה-70 למאה הקודמת כאשר עיקר מבצעיה הם יהודי צפון אפריקה..

למאגר המלא והנרחב ולרכישת עבודות אקדמיות ביהדות ומורשת ישראל 

לקבלת הצעת מחיר לעבודה אקדמית בתפירה אישית

 
the response.